תורה תמימה על התורה, ויקרא י״ט:כ׳

20

ואיש. איש – פרט לקטן, יכול שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד ת"ל ואיש . תו"כ

21

את אשה. פרט לקטנה . שם

22

שכבת זרע. תניא, מניין לחייבי לאוין שחייבין בהעראה, מדגלי רחמנא שכבת זרע גבי שפחה חרופה, מכלל דחייבי לאוין בהעראה . יבמות נ"ה א'

23

שכבת זרע. למעוטי המערה, למעוטי שלא כדרכה . כריתות ט' א'

24

והיא שפחה. הבא על חמש חרופות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת , דכתיב כי ישכב את אשה והיא שפחה – לחלק על כל שפחה ושפחה . שם שם

25

שפחה נחרפת. א"ר יצחק, אינו חייב אלא על שפחה בעולה, שנאמר שפחה נחרפת לאיש, ומאי משמע דהאי נחרפת לישנא דשנויי היא , דכתיב שמואל ב י״ז:י״ט ותשטח עליו הריפות . שם י"א א'

26

נחרפת לאיש. תניא, האומר לאשה הרי את חרופתי מקודשת שנאמר נחרפת לאיש . קדושין ו' א'

27

נחרפת לאיש. מי שחציו עבד וחציו בן חורין אשתו יוצאת במיתת בעלה, דכתיב נחרפת לאיש, תרגם עקילוס הגר בכתושה לפני איש, כמה שנאמר שמואל ב י״ז:י״ט ותשטח עליו הריפות . ירושלמי קדושין פ"א ה"א

28

והפדה לא נפדתה. ת"ר, אי והפדה יכול כולה ת"ל לא נפדתה, אי לא נפדתה יכול לכל, ת"ל והפדה, הא כיצד, פדויה ואינה פדויה, בחציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר . כריתות י"א א'

29

לא נתן לה. ת"ר, כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה, וכל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה, מאי טעמא, גמר לה לה מאשה . חגיגה ד' א'

30

לא נתן לה. ת"ר, והפדה – אין לי אלא בכסף , בשטר מניין, ת"ל או חפשה לא נתן לה ולהלן הוא אומר פ' תצא וכתב לה ספר כריתות, מה להלן בשטר אף כאן בשטר . גיטין מ"א ב'

31

לא נתן לה. ת"ר, המשחרר חצי עבדו לא קנה, דגמרינן לה לה מאשה, מה אשה חציה לא אף עבד חציו לא . שם שם

32

לא נתן לה. ת"ר, גט שחרור צריך שיהיה לשמה דכתיב או חפשה לא נתן לה . ירושלמי סוטה פ"ב ח"ב

33

בקרת תהיה. ת"ר, בקרת תהיה, מלמד שהיא לוקה, ומאי משמע דהאי בקרת לישנא דמלקות הוא, אמר ר' יצחק, תהא בקראי, כדתנן מכות כ"ב ב' גדול הדיינים מקרא, שני מונה, שלישי אומר הכהו, ורב אשי אמר בבקור תהיה, כדתנן שם שם א' אין אומדין אותו אלא מכות הראויות להשתלש , יכול שניהם לוקין ת"ל תהיה – היא לוקה והוא אינו לוקה . כריתות י"א א'

34

בקרת תהיה. מכדי עד הכא באיש משתעי קרא נכתוב והביא את אשמו והדר בקרת תהיה , הכי קאמר קרא, אם בקרת תהיה היא והביא הוא את אשמו, ואם לא תהיה בקרת לא יביא הוא את אשמו . שם שם

35

לא יומתו כי לא חפשה. אתמר, חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון, א"ר זירא, גמרו קדושי ראשון, מאי טעמא, דכתיב לא יומתו כי לא חפשה, הא חפשה יומתו . גיטין מ"ג ב'